שעבאן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

לפניי בקשת להארכת מועד וכן בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, כתוארו אז, (מר אבי כהן), מיום 6.2.12, בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-93066-05-2, אשר התנה את הדיון בבקשת המבקשת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים בתשלום סכום מקדמי של 2,000 ₪ תוך 20 יום.

כבר בראשית הדרך אציין שאני נעתר לבקשה להארכת מועד ולאור העובדה כי אישור ייצוגה על ידי הסיוע המשפטי התעכב עד לימים אלו, הרי המדובר בטעם המצדיק הארכת המועד.

טענות המבקשת

אלו הן טענות המבקשת בבקשת רשות ערעור זו.

1.המבקשת טוענת, שמשמעות חיובה בתשלום סך של 2,000 ₪ כתנאי לדיון בבקשתה, הינה דחייתה של הבקשה, כיוון שאין היא מסוגלת לעמוד בתשלום כה גבוה, לאור הכנסתה הדלה.

2.התשלום המקדמי שנקבע הינו גבוה ואינו סביר ביחס להכנסתה של המבקשת המסתכמת בקצבת הבטחת הכנסה, אשר בקושי מספקת לכיסוי הוצאות המחייה השוטפות.

3.לטענת המבקשת, רשם ההוצאה לפועל הנכבד מתעלם בהחלטתו מיכולתה הכלכלית הדלה, אשר צריכה להיות נקודת המוצא לקביעת תשלום מקדמי ו/או צו תשלומים.

4.נטען שרשם ההוצאה לפועל הנכבד התעלם מנסיבותיה האישיות של המבקשת עת קבע את התשלום המקדמי, ומכל מקום עליו לזמן את המבקשת לחקירת יכולת בפניו טרם יקבע את גובה התשלום החודשי.

5.נטען שגובה התשלום שנקבע אינו סביר ואינו מידתי.

6.המסלול של חייב מוגבל באמצעים נועד לחייבים אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן המרביים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל, כאשר התניית בחינת בקשת חייב להשתמש במסלול זה בתנאי מקדמי כגון המקרה דנן, משמעותה חסימת אפשרות זו ושלילת זכות זו מן המבקשת.

דיון והכרעה

7.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה.

8. כאמור, רשם ההוצאה לפועל הנכבד, התנה את קיום הדיון בבקשת המבקשת להכריז עליה כחייב מוגבלת באמצעים, בתשלום סכום מקדמי של 2,000 ₪, וקבע בהחלטתו נשוא בקשת רשות הערעור כהאי לישנא:

"בפניי בקשה מטעם החייבת להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים ולקביעת צו תשלומים של 300 ₪ בתיק האיחוד. יצוין, כי זוהי פנייתה הראשונה של החייבת בתיק, מאז פתיחתו. עיון במחשב ההוצל"פ מלמד, כי כנגד החייבת פתוחים היום 5 תיקי הוצל"פ, בהיקף חובות כולל של 38,600 ₪, כאשר החוב בתיק שבנדון לבדו עומד על 8,000 ₪. עיון במחשב ההוצל"פ מלמד, כי החייבת עשתה דין לעצמה באופן אסור, בכך שלא שילמה דבר על חשבון חובה במשך זמן רב יחסית (מאז נמסרה האזהרה לחייבת ביום 28.12.05 ועד היום שילמה החייבת הסכומים הבאים בלבד : סך 300 ₪ ביום 31.1.12), גם לא את הסכום המופחת אותו היא מודה שהיא יכולה לשלמו, ובכך דאגה לקבל על כך אישור ראש ההוצל"פ או בית המשפט.

לפיכך, אני סבור, שמידת הדין והצדק ותום הלב מחייבת, שתחילה תואיל החייבת לשלם את פיגוריה בתיק, העומדים כיום על סך כולל של 8,000 ש"ח, כאשר לפנים משורת הדין אני מפחית סך זה לתשלום ומעמידו על 2,000 ש"ח בלבד, וזאת במזומן ותוך 20 יום מהיום, ורק אח"כ תעתור החייבת למתן החלטה בבקשה שבנדון, או בכל בקשה אחרת שיש בה משום הקלה על החייבת או התחשבות במצב הנטען.

...

אעיר עוד, כי לא סביר בעיני לצפות ממערכת ההוצאה לפועל להתחשב באופן כה לא מידתי דווקא בחייבים שמפרים את החוק באופן בוטה במשך זמן רב ולא משלמים דבר. הדבר בהחלט עלול להעביר מסר לא רצוי לכלל הציבור, לפיו אין כל צורך לקיים את הוראות החוק ולשלם בזמן, ותמיד, מתישהו וכעבור זמן, ניתן יהיה לבקש הגנה של תיק האיחוד ולהחזיר במסגרתו את החובות בצו תשלומים קטן של 300 ₪ לחודש, מה גם שתשלום חלק מהפיגורים מהווה מעין "דמי רצינות" שמוצדק לדרוש אותם מחייבים שאינם משלמים הדרוש, דוגמת החייבת שבנדון, כתנאי מקדמי לקראת הסדר מיטיב עתידי (ראו והשוו : פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בירושלים מיום 11.7.07 בבר"ע 3096/07 עליזה שורתי; פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בחיפה מיום 25.10.07 בבר"ע 1895/07 שושנה רואש נ'' בנק הפועלים בע"מ; החלטה מיום 19.11.08 של ביהמ"ש המחוזי בחיפה ברצ"פ 3549/08 אזולאי ברכה נ'' טסט קל 1993; החלטה מיום 30.3.09 של ביהמ"ש המחוזי בחיפה ב- רצ"פ 9990-03-09 מימון אובוקשיש נ'' זהבה פרץ; החלטה מיום 22.7.09 של ביהמ"ש המחוזי בת"א ב- בר"ע 1049/09 דני נוי נ'' אורלי לייבו)."

9.עיון בהחלטת הרשם הנכבד, מעלה שהחלטתו הינה מנומקת היטב, ראויה, סבירה ולא נפל בה פגם.

10.אומנם, כלל הוא כי אין לחסום דרכו של אדם מלהגיש את הבקשה להכרזתו כמוגבל באמצעים, או אפילו לחקירת יכולת, על ידי קביעת משוכות וחסמים.